משקיעים זרים עוקפים את מגבלות הבעלות על נכסים בקפריסין באמצעות רכישת קרקעות דרך חברות, דבר שמוביל לעליית מחירי הנדל”ן ומשפיע על הקונים המקומיים, במיוחד זוגות צעירים שמחפשים דירות.
עדכון (ספטמבר 2026): מאז פרסום הכתבה הנושא התפתח משמעותית. בתחילת 2026 קודמה בפרלמנט הצעת חוק מקיפה בהרבה מזו שמתוארת כאן, שמטרתה להגביל רכישת קרקעות בידי זרים: איסור על רכישת יערות ושטחים חקלאיים, הגבלות על רכישות ליד תשתיות קריטיות (נמלים, שדות תעופה, אתרים צבאיים, קו הירוק), דרישת מינימום 5 שנות תושבות ו-5 שנות החזקה, והגבלת השטח המקסימלי שזר רשאי לרכוש. הצעת החוק החדשה הייתה אמורה לעלות להצבעה במליאת הפרלמנט ב-2 באפריל 2026.
בזמן פרסום הכתבה (ינואר 2025) עמד הנושא לדיון בפרלמנט, כאשר ועדת הפנים של בית הנבחרים בחנה את הצעת החוק של חבר הפרלמנט ניקוס ג’ורג’יו מפמגוסטה, חבר המפלגה DISY, שמטרתה הייתה לעדכן ולמודרניז את כללי רכישת נכסים לזרים – הצעה שכאמור למעלה הוחלפה בהמשך בהצעת חוק מקיפה בהרבה.
החוק הקיים כיום מחייב אישור ממשלתי לרכישת נכסים על ידי זרים ומגביל את רכישת הקרקע לשני “סקאלים” (יחידות מידה) עבור מגורים או עסקים. עם זאת, דווח כי קונים זרים עוקפים את המגבלות הללו באמצעות רכישת נכסים דרך ישויות תאגידיות ונאמנויות.
התיקונים המוצעים יחייבו עריכת בדיקות נאותות נוספות ודרישת אימות הרקע של הקונים הזרים על ידי עורכי דין, רואי חשבון וסוכני נדל”ן, בדומה להוראות בנושא מניעת הלבנת הון.
בכירי משרד הפנים, לשכת רישום המקרקעין, משרד האוצר, משרד עורכי הדין ורשם החברות ייקחו חלק בדיון בוועדה על מנת להתייחס לחששות בנוגע ליעילות החוק.
מקרים אחרונים מצביעים על פערים במערכת הפיקוח הנוכחית. לדוגמה, שני בניו של שמעון מיסטריאל אייקוט, המבוקש בגין גזל נכסים בקפריסין הכבושה, רכשו נכסים בשווי 1.2 מיליון אירו ברחבי קפריסין, כולל בלרנקה ובניקוסיה, דרך חברה, לפני שהרשויות הקפיאו את הנכסים.
למרות שמדינות האיחוד האירופי מאפשרות בדרך כלל בעלות על נכסים זרים, רבות מהן מטילות הגבלות. כך, פינלנד שוקלת החמרה של הכללים מטעמי ביטחון לאומי, יוון דורשת אישור מיוחד לרכישות באזורי הגבול, ובריטניה שומרת על אמצעי הגנה בתחום המיסוי ומניעת הלבנת הון.