קהילה יהודית צומחת בקפריסין המתמקדת בביטחון, חינוך ואנטישמיות
הקהילה היהודית בקפריסין עוסקת בדיונים הנוגעים לצמיחתה באי, כולל דאגותיה לגבי ביטחון, דיפלומטיה, חינוך ואנטישמיות.
בינתיים, עקב הנהירה המהירה של משפחות ישראליות לקפריסין בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בית הספר הפרטי היהודי הראשון של האי אמור לפתוח את שעריו בלימסול.
על פי הודעה לעיתונות מלשכת הרב הראשי של קפריסין, ביום רביעי ביקר שר התפוצות של ישראל עמיחי שיקלי בקהילה בלרנקה כדי לדון במגוון נושאים.
“עם הערכה של כ-4,000 משפחות יהודיות המתגוררות כעת בקפריסין, הקהילה חוותה צמיחה משמעותית במהלך שני העשורים האחרונים”, נכתב בהודעה לעיתונות לאחר הפגישה.
גלי הגעה מרכזיים כללו 70 משפחות ב-2003, 500 לפני מגיפת קוביד-19, 1,000 בעקבות שינויים במערכת המשפטית, ועלייה משמעותית בהגירה במהלך ה-7 באוקטובר 2023 ואחריה.
הרב הראשי של קפריסין אריה זאב רסקין והפקיד הישראלי דנו ביוזמות דיפלומטיות, אתגרים ביטחוניים ועליית האנטישמיות באזור.
הודגשה החשיבות של טיפוח סביבה בטוחה ומשגשגת עבור הקהילה היהודית תוך חיזוק מערכת היחסים ארוכת השנים בין קפריסין לישראל.
“הקהילה היהודית בקפריסין נותרה מחויבת לחיזוק הקשרים התרבותיים והדיפלומטיים בין שתי המדינות ולהבטחת רווחתם וביטחון חבריה”, נכתב בהודעה לעיתונות.
במקום אחר בלימסול, בית הספר היהודי הראשון באי אמור לפתוח את שעריו בשנת 2027. המוסד שישרת תלמידים בגילאי היסודי עד התיכון, התאפשר הודות להשקעה של 50 מיליון אירו מקרן יעל, כך דיווח ה”ג’רוזלם פוסט”.
בית הספר אמור להכיל מתקנים חדישים, כולל הגנת רעידות אדמה ועיצוב בר קיימא, והוא צפוי להכיל 1,500 תלמידים, לפי אתר החדשות.
היומון אמר כי “הצורך בבית ספר בלימסול נוצר בשל היותו של האי יעד אטרקטיבי עבור הקהילה היהודית עם ישראלים רבים הנמשכים מהזמינות וההזדמנויות העסקיות של האי”.
לימסול הפכה למוקד עבור ישראלים, בין היתר בשל שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה המקומית [Tepak] ומוסדות רפואיים ומדעיים ישראלים.
בתי ספר פרטיים דוברי אנגלית בקפריסין לא הצליחו לספק את “החוויה היהודית הסוחפת שמשפחות רבות רצו”, למרות שהם ביצעו התאמות, כמו הצעת ארוחות כשרות.
ממשלת קפריסין הייתה “מברכת בצורה יוצאת דופן” ופתוחה לשינוי המסגרת החוקית של בית הספר כך שיוכל לפעול על בסיס רווח, בניגוד לבתי ספר פרטיים אחרים באי, מצוטט הרב יהושע סמוקר, ראש בית הספר העתידי של בית הספר.
בית הספר יהיה פתוח לכל העדות היהודיות וייצג את כל הקשת של החיים היהודיים, מצוטט סמוקר, והוסיף כי הוא חזה “בית ספר ציוני” ש”יכריז בגאווה על הזהות היהודית”.
מוקדם יותר השבוע קרן יעל ריכזה 200 מובילי מחשבה יהודיים לכנס בלימסול, עם משתתפים מ-37 מדינות, כדי לדון בקידום החינוך היהודי לאחר ה-7 באוקטובר.
מטרתה המוצהרת של הקרן היא לתת מענה לצרכים העולמיים של הקהילה היהודית לאור העלייה בשיעורי האנטישמיות
“אויבינו תקפו ללא הרף את הקהילה היהודית העולמית באנטישמיות חסרת תקדים. תקיפה זו מכוונת ישירות ליהודים ולמורשת היהודית, וכתוצאה מכך מספרים גדולים של יהודים שנאלצו להסתתר ולהתנתק מזהותם וממסורותיהם”, אמר בנאומו אחד ממייסדי הקרן אורי פוליאביץ’ והוסיף כי התרופה לכך הייתה יותר חינוך יהודי.
קרן יעל, תחת המוטו “אין ילד יהודי שנשאר מאחור”, יוצאת בימים אלה במיפוי מדינות באירופה המתאימות לקידום חינוך יהודי, לפי התקשורת היהודית.
הוא קיים בערך בשלושה תריסר מדינות, משפיע על 13,000 תלמידים, ומעניק מענקים ל-55 בתי ספר יום, 18 בתי ספר של יום ראשון, 10 גני ילדים ו-17 תכניות חינוך לאחר שעות הלימודים.
